Eidos-Montréal מפטרת 124 עובדים ומאבדת גם את ראש האולפן David Anfossi, Cryptic Studios מחזירה ותיקים של Neverwinter ו-Star Trek Online, ובמקביל צף דיווח שלפיו Disney עשויה להתעניין ברכישת Epic Games בעתיד. מה המשמעות? פשוטה ומכוערת: תעשיית המשחקים ממשיכה לטלטל כיסאות במקום לבנות רצפה יציבה.

עוד סבב פיטורים, עוד הודעה תאגידית חלולה

החדשות מ-Eidos-Montréal הן בדיוק מסוג הידיעות שכבר לא מפתיעות אף אחד, וזה אולי החלק הכי גרוע. 124 עובדים בחוץ. שינויי פרויקטים. התאמות ייצור. כל המילון הקבוע כבר שם. רק בני האדם מתחלפים. זה אולפן עם היסטוריה, עם שם, ועם רקורד של תמיכה בפרויקטים גדולים, ובכל זאת שום דבר מזה לא מגן עליו כשהמספרים במצגת דורשים קיצוץ.

העזיבה של ראש האולפן רק מחזקת את התחושה הזאת. כשגם ההנהלה זזה, לא מדובר ברעש זמני אלא בשבר עמוק יותר. אולפנים כבר לא מנהלים חזון. הם מנהלים הישרדות.

Cryptic מנסה להזכיר למה זיכרון מוסדי חשוב

מנגד, Cryptic Studios בוחרת כיוון הפוך ומחזירה יוצרים ותיקים שעבדו על Neverwinter, Star Trek Online ו-Champions Online. זאת אולי לא כותרת מפוצצת כמו רכישה במיליארדים, אבל היא הרבה יותר חכמה. יש תעשייה שלמה שהתמכרה לרעיון שכל בעיה נפתרת עם "דם חדש", כאילו ניסיון הוא נטל. בפועל, משחקי שירות חיים או מתים על אנשים שכבר מכירים את המנוע, הקהילה, וההיסטוריה של הטעויות.

כשאולפן מחזיר ותיקים, הוא לא רק קונה כוח עבודה. הוא קונה זיכרון. הוא קונה קיצורי דרך. הוא קונה אנשים שיודעים איפה כל המוקשים קבורים כי הם אלה שדרכו עליהם בפעם הקודמת.

Disney ו-Epic: עסקה שנשמעת הגיונית בדיוק כי היא מפחידה

ואז יש את Epic Games. לפי דיווח ב-VGC, Disney עשויה להתעניין ברכישת החברה בשלב כלשהו. זאת כרגע לא עובדה חתומה, וצריך להתייחס לזה בזהירות. אבל אפילו בתור תרחיש, זה מספר סיפור גדול. Disney כבר עמוק בפנים דרך השקעה קודמת, ו-Epic היא לא רק Fortnite. היא Unreal Engine, תשתית, אקוסיסטם, וחלום על עולם מדיה אחד שמתחבר להכל.

מבחינת Disney זה כמעט מובן מאליו. מבחינת שחקנים, זה גם מעלה חשש ברור: עוד ריכוז כוח בידי תאגיד ענק. אם זה יקרה, השאלה לא תהיה רק מה יקרה ל-Fortnite. השאלה תהיה מה יקרה לכל מי שבונה על Unreal, לכל שיתוף פעולה עתידי, ולגבולות בין משחק, פארק, סרט ומסחר דיגיטלי.

השורה התחתונה לא נעימה

כשמחברים פיטורים, גיוס מחדש של ותיקים ושמועות על רכישה ענקית, רואים תעשייה שלא מצליחה לבחור בין קיצוץ, תיקון וריכוז. זה לא שוק בריא. זה שוק שחי משבר למשבר ומעמיד פנים שכל פעם מדובר במקרה נפרד. זה לא מקרה. זו שיטה.

ומי שנדפק הכי הרבה הם עדיין אותם אנשים: עובדים שמאבדים יציבות, שחקנים שמקבלים פרויקטים זהירים יותר, וקהילות שמבינות שוב ושוב שהמותגים נשארים אבל האנשים שמחזיקים אותם מתחלפים כמו חלקי חילוף.