הפקת סדרת Tomb Raider של Amazon MGM נעצרה לשבועיים אחרי שסופי טרנר ספגה פציעה קלה. במקביל, סרט Super Mario Galaxy מתחיל את ההפצה הקולנועית שלו עם תחזיות פתיחה עצומות. אלה שני סיפורים שונים מאוד בטון, אבל הם מספרים את אותה אמת: עיבודי משחקים כבר לא נמצאים בשלב שבו הם מבקשים שייקחו אותם ברצינות. הם כבר נאבקים על נפח, על כסף, ועל שליטה בשיחה התרבותית.
Nintendo Life דיווחה על העצירה הזמנית של Tomb Raider ועל הציפיות הגבוהות סביב סרט מריו החדש. במילים פשוטות, הז'אנר הזה כבר לא בנוי רק על נוסטלגיה. הוא בנוי על אסטרטגיה. מותגים של משחקים הם היום חומר גלם הוליוודי, ואולפנים רוצים מהם לא עוד סרט אחד אלא יקום, סדרה, ספין-אוף, מרצ'נדייז, והמשך שעוד לא נכתב.
Tomb Raider מזכירה כמה הכול עדיין שביר
גם כשהמותג חזק, גם כשיש שחקנית מוכרת, וגם כשאמזון מאחוריך, הפקה חיה יכולה לעצור ברגע. זה לא דרמטי מדי, וכנראה לא ישנה את עתיד הסדרה, אבל זה כן מזכיר משהו שמעריצים נוטים לשכוח: המעבר ממשחק למסך הוא לא קסם. הוא תעשייה. והוא תמיד רגיש לבעיות לוגיסטיות, בריאותיות ויצירתיות.
וזה חשוב דווקא בגלל שטומב ריידר הוא מותג שקשה מאוד לאזן. אם הסדרה תהיה כבדה מדי, היא תאבד את הדופק ההרפתקני שלה. אם היא תהיה קלילה מדי, היא תהפוך לעוד אקשן גנרי בלי זהות. לכן כל עיכוב קטן מושך תשומת לב גדולה.
מריו כבר לא שואל אם זה יעבוד
הדיון סביב סרט מריו החדש שונה לגמרי. פה כבר אין ספקנות בסיסית. יש ציפייה לקופה. זה שינוי ענק. לפני כמה שנים סרטי משחקים עוד נשפטו בעיקר לפי השאלה אם הם "הפתיעו לטובה". היום הם נשפטים לפי כמה גדול הם יכולים להיות. זאת קפיצה תודעתית, לא רק מסחרית.
ואם מריו יפגע שוב, כל בעל מותג גיימינג עם דופק יחפש עסקה חדשה בהוליווד. זה טוב לחשיפה. זה גם מסוכן, כי ככל שיותר מותגים יזרקו למסך בלי סבלנות, כך נקבל גם יותר פספוסים נוצצים.
תגובות (0)
טוען תגובות…