Nintendo Switch 2 לא קיבל הפעם טריילר מפוצץ או חשיפת ענק, אבל כן קיבל משהו שלפעמים חשוב יותר: סדר עדיפויות. לפי NintendoLife, המפתחים של Ratatan ביטלו את גרסת ה-Switch המקורית ואת גרסת ה-PS4, בזמן שגרסת Switch 2 נשארת על השולחן. באותו חלון חדשות קיבלנו גם דמו ל-System Shock Remake על Switch 2, הסבר רשמי על השיפורים של Tomodachi Life על החומרה החדשה, ואפילו אירוע חוצה-מותג ב-Super Mario Run. המשמעות פשוטה: נינטנדו כבר לא מתנהגת כאילו שני הדורות עומדים זה לצד זה. היא מזיזה משקל.

הדור הישן עדיין חי, אבל כבר לא באמת שווה

החדשה על Ratatan היא לא סתם ביטול טכני. כשסטודיו אומר ש"חומרה ותיקה" כבר לא מתאימה לתוכניות שלו, הוא אומר משהו הרבה יותר חד: אין יותר סבלנות להתפשר על ביצועים, זיכרון, וזמני טעינה רק כדי לסמן וי על קהל גדול יותר. זה נשמע קר, אבל זה גם בריא. Switch המקורי נתן לתעשייה כמעט עשור של גמישות, וכמעט כל מפתח גדול למד איך לעקם את המשחק שלו כדי שירוץ עליו. בשלב מסוים, העיקום הזה עולה יותר מדי.

זה לא אומר שכל משחק חייב לרוץ רק על Switch 2. זה כן אומר שמשחקים שמבקשים קצב, תגובתיות, ועיצוב קצת יותר שאפתני, יפסיקו להעמיד פנים שהם יכולים לחיות באותה נוחות על חומרה מ-2017. Ratatan הוא לא הלהיט הכי גדול בשוק, אבל הוא סימן טוב להבין לאן הרוח נושבת.

נינטנדו מוכרת שדרוג דרך שימוש יומיומי

החדשות על Tomodachi Life הרבה יותר חכמות ממה שהן נשמעות. אין כאן מהפכה. יש כאן מסר. נינטנדו אומרת לשחקנים שהדברים הקטנים יהיו טובים יותר: יציבות, נוחות, תגובה, חוויה חלקה יותר. זאת בדיוק הדרך שבה היא מוכרת חומרה כבר שנים. לא דרך טבלה אגרסיבית של טרה-פלופים, אלא דרך הרגל. אתה מפעיל משחק מוכר, והוא פשוט מרגיש נעים יותר. זה שקט. זה אפקטיבי. וזה מוכר קונסולות.

גם הדמו של System Shock Remake עושה עבודה דומה. הוא לא רק נותן לשחקנים לבדוק משחק. הוא נותן לנינטנדו עוד הזדמנות להראות ש-Switch 2 יכול לשאת על הגב שלו חוויות שפעם נראו מסובכות מדי לפלטפורמה הניידת שלה. אם הדמו הזה ירוץ טוב, הוא יעשה יותר לעמדת החומרה מאשר עוד מצגת תאגידית.

האקוסיסטם עובד שעות נוספות

האירוע של Super Mario Run סביב סרט מריו גלקסי אולי נשמע שולי, אבל הוא חלק מאותו מהלך. נינטנדו לא מוכרת רק קופסה. היא מוכרת רצף. משחק, סרט, אירוע מובייל, עוד דחיפה למותג, עוד סיבה להישאר בסביבה. כשזה עובד, זה נראה טבעי. כשמסתכלים מבחוץ, רואים מכונה משומנת שמחברת את כל החלקים שלה בלי להתנצל.

וזה העניין: סוף השבוע הזה לא היה על הפתעה אחת גדולה, אלא על הצטברות. עוד משחק אחד שמוותר על הדור הישן. עוד דמו שמרגיש בטוח על החומרה החדשה. עוד שדרוג קטן שמלמד שחקנים להעדיף את המכשיר החדש גם כשאין להם סיבה דרמטית לעשות את זה. ככה נבנה מעבר דורות אמיתי.

השורה התחתונה

Switch 2 לא צריך כרגע רגע של זיקוקים. הוא צריך מומנטום, והוא מקבל אותו. ביטול של Ratatan על Switch הישן, דמו של System Shock Remake, והשיפורים של Tomodachi Life מספרים את אותו סיפור בדיוק: נינטנדו מתקדמת, ומי שנשאר מאחור יתחיל להרגיש את זה גם בלי הודעת פרידה רשמית.