Aerthlings עולה ל-iOS ולאנדרואיד עם דמויות NFC שמנסות להחזיר את רעיון toys-to-life, ובמקביל Wuthering Waves ממשיך לייצר דיבור סביב דמויות חדשות ושמועות על שיתוף פעולה עתידי. זה נשמע כמו שני קצוות של המובייל, אבל בעצם מדובר באותה פילוסופיה: לקשור אותך למשחק לא רק דרך שלב או קרב, אלא דרך בעלות, אספנות ופחד לפספס.

Aerthlings מנסה להחזיר קסם שנקבר מתחת לפלסטיק

Aerthlings הוא רעיון שמרגיש כמעט חצוף ב-2026. לקחת מודל שכולם זוכרים מ-Skylanders ו-Amiibo, להעביר אותו למובייל, ולהוסיף לו דמויות NFC עם מערכת lineage. במילים אחרות: לא רק לשחק, אלא גם להחזיק, לאסוף, ולהרגיש שלחפץ עצמו יש זהות. זה יכול להישמע כמו גימיק. בהרבה מקרים זה באמת גימיק. אבל יש סיבה שהרעיון הזה עדיין לא מת לגמרי.

אנשים אוהבים כשמשהו דיגיטלי נוגע בעולם האמיתי. זה לא תמיד רציונלי, אבל משחקים אף פעם לא היו עסק רציונלי בלבד. אם Aerthlings יידע לספק גם משחק סביר ולא רק צעצוע חמוד, יש לו סיכוי. אם לא, המדפים יזכרו את זה לרעה מהר מאוד.

Wuthering Waves משחק על הדחף הכי חזק במובייל

מהצד השני, Wuthering Waves ממשיך לעשות את מה שגאצ'ה טובה עושה: לעורר תשוקה לדמות הבאה עוד לפני שסיימת להבין את הקודמת. חשיפות חדשות, עיצובי דמויות נוצצים, ושמועות על שיתופי פעולה פוטנציאליים בונים מכונה שיווקית שמזינה את עצמה. זה כמעט תמיד עובד, כי המודל הזה לא מוכר רק כוח. הוא מוכר פנטזיה של בחירה לפני שהיא נלקחת ממך.

הבעיה היא שהקהל כבר לא תמים. שחקני מובייל מזהים טוב מאוד מתי משחק מנסה לסחוט מהם עוד סיבוב, עוד חבילה, עוד מטבע. לכן כל משחק כזה חייב להיות לא רק יפה אלא גם חכם בקצב שלו. יותר מדי לחץ, והקהל נשרף. מעט מדי, והוא עובר למשחק הבא.

שוק המובייל ויתר מזמן על המבוכה

וזה אולי הדבר הכי מעניין בשתי הידיעות האלה. המובייל כבר לא מנסה להיראות כמו אח קטן של קונסולות או PC. הוא מוכן להיות מוזר, חומרני, אספני, ולעתים אפילו מגוחך לגמרי. צעצועים עם NFC? ברור. דמויות שמטפטפים לקהל כדי להפעיל FOMO? ברור. והאמת היא שזה עובד כי הקהל של המובייל למד לשחק את המשחק הכפול הזה: להתלונן, ואז להיכנס שוב בערב.

לא כל רעיון כזה ישרוד. רובם לא. אבל מי שמזלזל במובייל בגלל זה מפספס את הנקודה. זה השוק הכי מהיר לזהות חולשה אנושית, והכי מהיר להפוך אותה למערכת תגמולים צבעונית עם חנות.